הכירו את קפליקס

פיליפ שפר, עורך דין גרמני, עלה ארצה ב-2008. כשלא מצא כאן את הקפה שחיפש, הוא חזר לגרמניה ללמוד קליית קפה במפעל מכונות הקלייה הוותיק פרובאט. משם חזר ארצה, ויחד עם יעל פתחו את בית הקלייה במטרה לספק קפה טרי לבתי קפה ומסעדות מקומיות. ב-2011 הם הביאו את זה לשלב הבא: קלייה ארטיזנלית של באטצ'ים קטנים, בלי שום פונקציה אוטומטית, מלאכה ולא כפתור.

אבל אלה חשבו שזה יקר מדי. מי שכן התלהב היו השכנים בשכונת נוגה ביפו, שהתעוררו כל בוקר לריח הקלייה ופשוט התחילו להביא את הכוסות שלהם. ככה נולד "ארון השכנים", ומשם המקום גדל לבית קפה ואספרסו בר של ממש.

קפליקס היא בעצם אקדמיה שקטה לקפה. חלק נכבד מקולי הקפה בישראל עבר דרך כאן בשלב כזה או אחר.

עידו, הקולה, הגיע מבאר שבע לתל אביב ב-2012, ונכנס לקפליקס ב-2018 כבריסטה. היום, עם 12-13 שנה בתחום, הוא צמוד למחשב ולגרפים בכל קלייה - שוקל כל שק ירוק וקלוי כדי לעקוב אחרי איבוד הלחות, ומקטלג כל קפה לפי סגנון קלייה, בהיר או מדיום בלבד. קלייה כהה לא תמצאו אצלם, הם פשוט לא מאמינים שהיא מוציאה את הטעם האמיתי של הפול.

כל קפה שהם עובדים איתו מתועד ברמת החלקה הבודדת (single lot) - הם יודעים בדיוק מאיפה הוא הגיע, מי גידל אותו, ואיך עובד. קשר ישיר עם החקלאים, קטיף ידני בלבד, ומעקב צמוד אחרי כל מדד אפשרי מהשדה ועד השקית. הקלייה עצמה נעשית על מכונות של CoffeeTech הישראלית, כחול לבן בהחלטה מודעת.

שני סניפים בתל אביב (מתחם נוגה ביפו, וליד כיכר דיזנגוף), ועוד אחד בברלין.

יאללה לקפה!